צילום: ניר סלקמן

1# איילת שקד

שרת המשפטים

איילת שקד, האישה השנייה בתולדות המדינה שמכהנת כשרת משפטים (קדמה לה ציפי לבני) וכפועל יוצא, כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה וכחברת הקבינט המדיני־ביטחוני, היא כנראה האישה המשפיעה ביותר בפוליטיקה הישראלית כיום. שורת התפקידים הללו אינה מהווה עבורה רק הוכחה למעמדה, אלא משמשת אותה (בהצלחה רבה) לקידום נמרץ ועקבי של משנתה הפוליטית. לא מפתיע, אם כן, שהיא גם האישה הראשונה שמככבת שנתיים ברצף בראש רשימת הנשים המשפיעות של פורבס ישראל.

שקד (42), מהנדסת חשמל ומחשבים בהשכלתה, בוגרת אוניברסיטת תל אביב, הגיעה לחיים הפוליטיים ב־2006, אחרי קריירה בהייטק. ההתקדמות שלה אל הצומת המרכזי ורב ההשפעה שבו היא ניצבת היום היתה מהירה ומרשימה, כשבין תפקידה הראשון בציבוריות הישראלית – מנהלת לשכתו של יו"ר האופוזיציה דאז בנימין נתניהו – ובין תפקידה הנוכחי מפריד כעשור בלבד. שקד נבחרה בפריימריז של הבית היהודי לפני כחמש שנים, ובשלוש השנים האחרונות היא משמשת כשרת המשפטים, תפקיד שמקנה לה גם מקום בקבינט המדיני־ביטחוני.

איך זה להיות האישה היחידה בקבינט?
"כל חיי עבדתי עם סביבה גברית ברובה. מעולם הדבר לא הפריע לי. הקבינט הנוכחי הוא טוב ומקצועי. הבעיה העיקרית כשכל החברים גברים היא שהמזגן מקפיא".

לשמור על השמרנות

הנושא הבולט ביותר שעימו מזוהה שקד הוא קידום אג'נדה שמרנית במערכת המשפט: היא מובילה את חקיקת פסקת ההתגברות, שתאפשר לכנסת לעקוף פסילות של חוקים על ידי בג"צ, את ועדת שקד־לוין בראשותה, שמקדמת מינוי יועצים משפטיים למשרדי הממשלה כמשרות אמון, ואת רצף המינויים שביצעה של שופטי עליון שמרנים.

את מאמינה שהתנגדותו של בית המשפט העליון לפסקת ההתגברות היא עניינית ומקצועית או שהיא נובעת ממניעים "אישיים" יותר – מחשש מכרסום במעמדם ובכבודם של שופטיו?
"קיים ויכוח עקרוני בין שתי גישות משפטיות: אקטיביסטית מול שמרנית. ב־25 השנה האחרונות המערכת התנהלה תוך מתן ביטוי לשיטה האקטיביסטית, שאותה הוביל אהרן ברק. להשקפתי, שיטה זו גרמה נזק גדול לאמון הציבור בבית המשפט העליון ופגעה במהות הדמוקרטיה הישראלית. אני מזיזה את הספינה האדירה הזאת לכיוון הנכון, בעיניי. אני מניחה שגם עמדותיהם של שופטי העליון היא עקרונית, גם כשאני חולקת עליהם מכל וכל".

זה תקף גם לגבי הנשיאה חיות?
"השופטת חיות ואני פועלות בשיתוף פעולה הדוק ובכבוד הדדי. גם כשיש חילוקי דעות בינינו, הדרך ללבן זאת תהיה באופן חברי ומכובד".

מה דעתך על יוזמות החקיקה האחרונות להגבלות על המשטרה והפרקליטות בתיקים של נבחרי ציבור?
"ככלל אני חושבת שטוב שנבחרי הציבור יעסקו יותר בהובלת חזון ודרך מהותיים ופחות יתעסקו בעצמם. אשמח שהליכוד ישקיע את המשאבים שלו בהעברת חוק עקרוני כמו פסקת ההתגברות".

בכל הכוח, בכל הגזרות

קולה של שקד נשמע חד וברור בשורה ארוכה של נושאים נוספים. מבחינתה, היא יכולה לסמן התקדמות משמעותית בכל התחומים שאותם סימנה לעצמה עם השבעתה לשרה. "עם כניסתי לתפקיד שרת המשפטים הצבתי לעצמי ארבע מטרות עיקריות: גיוון מערכת המשפט, טיוב רגולציה, הגברת המשילות ויצירת נורמליזציה רבה ככל הניתן בחיי תושבי יהודה ושומרון", היא אומרת.

"בשלוש השנים האחרונות מיניתי כ־260 שופטים לכל ערכאות השיפוט במדינת ישראל, מתוכם שישה שופטים לבית המשפט העליון. כל השופטים גיוונו בצורה משמעותית את המערכת, והיום היא הטרוגנית בהרבה. שמחתי למנות את השופטות הראשונות בנות העדה האתיופית, השופטת החרדית הראשונה, השופטת הדרוזית הראשונה, שופט בית משפט עליון יוצא ברית המועצות, קאדית ראשונה לבית הדין השרעי ועוד רבים".

מהם ההישגים מבחינתך בתחום הרגולציה?
"ביצעתי מהלכים להנגשת השירות הממשלתי לציבור הרחב, העברת יותר ויותר שירותים לאינטרנט והזזת המערכת מעידן הכרכרות בואכה שנת 2020. כחלק מהמלחמה בעודף רגולציה, אני מונעת העברת מאות חוקים מיותרים, המבקשים להטיל עוד ועוד חובות ושלשלאות על עסקים קטנים ובינוניים ועל האזרח. יחד עם שר האוצר אנחנו מקימים את הבורסה לעסקים קטנים ובינוניים, שתפקידה יהיה לפשט את ההליכים ולמנוע רגולציה ובירוקרטיה מיותרות".

בנוגע למה שמכונה "חוק היועמ"שים", שאותו היא מקדמת ואמור לאפשר לשרים להשפיע על זהות היועצים המשפטיים במשרדיהם, אומרת שקד, כי "ברור כבר היום ששר שמבקש לעשות – יכול. הפקידות מבינה זאת וגם השרים עצמם מבינים זאת. חברי הכנסת והשרים הם שלוחיו של העם, וככאלה קמה להם החובה למשול ולהתאים את המדיניות הממשלתית לרצון העם, כפי שהתבטא בקלפי".

ומה לגבי תושבי יהודה ושומרון?
"שורת מהלכים שביצענו הביאה לשוויון זכויות טוב יותר לכל אזרחי ישראל וביניהם גם לתושבי יהודה ושומרון. תשובות המדינה לבג"ץ בדרישה לפנות מתיישבים מביתם השתנתה דרמטית. הפינוי שראינו בעמונה היה תוצר עצוב של תשובת מדינה לא טובה מהממשלה הקודמת. מאז המצב השתנה. נוסף על כך, היועמ"ש העביר נוהל שלפיו בכל חקיקה ממשלתית תהיה מחויבות לחשוב האם קיימת רלוונטיות ליהודה ושומרון, ואם כן – כיצד יש להחילה. בימים אלו אנו בעיצומו של הליך חקיקה שיעביר רבים מהנושאים הקשורים ליהודה ושומרון מבג"צ אל בית המשפט המחוזי בירושלים. הדבר ישווה את המצב המתקיים בתוך הקו הירוק".

נראה כי שכרה של שקד בעמלה, כשגופי תקשורת שונים שעורכים סקרים ודירוגים מצאו פעמים רבות לאורך השנים האחרונות, כי השרה נתפסת על ידי הציבור הישראלי כאחת הנבחרות המשפיעות, האמינות והפופולריות ביותר. "אין הנחתום מעיד על עיסתו", מצטנעת שקד, כשהיא נשאלת כיצד היא מסבירה את הבולטות שלה בתקופה שבה מרבית הפוליטיקאים סובלים מתדמית רעה למדי, "אבל אני כן יכולה לומר, שאני ישירה ועובדת קשה מאוד".

בין תאצ'ר לגולדה

חוויה שעיצבה אותי: "ההתנתקות. הייתי פעילה בליכוד נגד ההתנתקות, והתאמצנו מאוד לנצח במשאל המתפקדים. למרות ניצחוננו, שרון דרס את תוצאות המשאל וביצע את תוכניתו. בזמן ההתנתקות הייתי בחופשת לידה והגעתי לגוש קטיף במהלך הפינוי. הייתי חייבת לראות את זה במו עיניי. זה ללא ספק אירוע שדחף אותי לפוליטיקה".

מה הייתי רוצה לשנות בארץ: "כולנו יחד חייבים לשנות את השיח המתלהם בחסות הרשתות החברתיות. חופש הביטוי אין פירושו חופש השיסוי. אפשר להעביר את העקרונות שלנו גם בצורה מכובדת".

מה מחזק אותי: "המשפחה. יום עם בעלי אופיר ועם אורי ושירה נותן זריקת מרץ לשבוע שלם. את השבתות אני מקפידה לבלות עם המשפחה".

דמות מעוררת השראה: "מרגרט תאצ'ר. אישה עוצמתית עם אג'נדה חדה וברורה. היא לא התחבאה, לא דיברה פוליטיקלי קורקט והיתה נחושה להעביר את הרפורמות שבהן האמינה. אשת ברזל אמיתית. יש גם צדדים בגולדה מאיר שנותנים לי השראה, על אף שאנחנו מגיעות ממחנות פוליטיים מנוגדים".