צילום: יח"צ

50# חגית ביליה

בלוגרית אוכל

12 שנים עבדה חגית ביליה (51) כמנהלת הקריאטיב והפיתוח בנגה תקשורת, תפקיד שבמסגרתו היתה אחראית, בין היתר, על פיתוח סדרות לערוץ הילדים ולערוץ 8. לפני שמונה שנים, אחרי לידת בתה, החליטה שמיצתה את הקריירה כשכירה, עזבה את נגה תקשורת ועברה לזירה הביתית: ארבעה ילדים, כביסות, בישולים ועוד מטלות שגבו מחיר נפשי. היא הרגישה כבויה. אז היא פתחה בלוג. "הרצון לקשר, שיתוף והצגת יכולות הבישול והכתיבה שלי בער בי", היא אומרת.

בבלוג שיתפה סיפורים מצחיקים מהחיים והצמידה לכל סיפור מתכון תואם, לוגו ותמונה של לייזה פאנלים – עקרת בית נואשת עם יד על המצח ומבט לאינסוף. ביליה נשענה על הידע המקצועי הרב שצברה בעבודה ובלימודים, מיתגה את הבלוג שלה וקידמה אותו היטב. השלב הראשון, כמובן, היה בחירת שמו של הבלוג – לייזה פאנלים – קריצה מצחיקה אל הבלתי אפשרי, בין הזוהר והרגליים של השחקנית-רקדנית לייזה מינלי ובין הפאנלים של הבית. "החיבוק הענק שקיבלתי מהקוראים כלל תגובות חמות, הזדהות והמון אהבה, שיחד חיזקו אותי וגרמו לי להמשיך ולשכלל את הבלוג", אומרת ביליה.

ביליה הפכה למעצמת רשת של ממש, עם מאות אלפי כניסות שנתיות לבלוג, 45 אלף עוקבים בפייסבוק, 10,000 עוקבים באינסטגרם ו-10,000 מנויים בניוזלטר. היא הוציאה שני ספרי מתכונים שנמכרו בעשרות אלפי עותקים. "אני מתפרנסת מכל מה שסובב את הבלוג או הגיע בעקבותיו – אני כותבת טור קבוע בידיעות אחרונות, שבו אני משתפת בסיפורים ובמתכונים, ומרצה ברחבי הארץ על בניית קריירה מהבית וחשיבות המיתוג העצמי בעולם הדיגיטלי", היא מסבירה. "השאיפה שלי היא להישאר על שולחן המטבח, כלומר להישאר רלוונטית, להמשיך לנהל בלוג מצליח, מצחיק וטעים, ובכל שנתיים להוציא ספר בישול, להרצות, להגדיל את הקהילה ולהגדיל את מקורות ההכנסה מהבלוג".

חיילת בודדת כבר 30 שנה

דמות מעוררת השראה: "בחרתי בשתיים המלוות אותי מילדות: ג'יין גודול, האישה הראשונה של הקופים, וג'ואן ריברס, האישה הראשונה של הסטנדאפ. אחת התחקתה אחרי התנהגות השימפנזים במשך עשרות שנים וקרעה את הג'ונגל ללא פחד ומורא, והאחרת התחקתה אחרי התנהגות בני האדם במשך עשרות שנים וקרעה אותנו מצחוק ללא פחד ומורא. שתיהן היו חלוצות, ראשונות וכל כך אהבו את מה שעשו. שתי מופלאות בעיניי".

חוויה שעיצבה אותי: "כשהמשפחה שלי היגרה לארה"ב ונשארתי לבד בארץ מגיל 18. ביום אחד הפכתי מילדה לחיילת בודדה. אני תמיד אומרת שאני חיילת בודדה כבר 30 שנה".

מה הייתי רוצה לשנות בעצמי: "אני תמיד אומרת: לשנות זה קשה, אבל להתקדם זה קל! אם נבין את זה, השינוי יגיע תוך כדי תנועה".

מה מחזק אותי: "בדרך כלל מה שמחזק אותי גם הכי מחליש אותי, זה בא יחד. בדוק! אהבה, יצירה, ילדים, זוגיות וכו'".