צילום: יח"צ

7# עו"ד מיכל הלפרין

הממונה על רשות ההגבלים העסקיים

עו"ד מיכל הלפרין (51) מונתה לתפקיד הממונה על רשות ההגבלים העסקיים ב-2016, ומאז הפכה לאימת המונופולים בישראל. זמן קצר לאחר כניסתה לתפקיד היא הרחיבה את תחומי אחריות הרשות, כך שגם משרדי האוצר, התחבורה, האנרגיה והבריאות מחויבים להתייעץ עימה בענייני רישיונות או חוזי תשתיות.

בימים אלה היא עוסקת ברפורמה רחבה שגיבשה לשינוי חוק ההגבלים העסקיים, שאושר בוועדת השרים לענייני חקיקה, "חוק התחרות". במרכז החוק – חיזוק סמכויותיה ויכולת ההרתעה של רשות ההגבלים העסקיים לצורך עידוד התחרות במשק ולהורדת יוקר המחיה. בין היתר, יגדיר החוק בעל מונופולין כל מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי – גם אם נתח השוק שלו נמוך מ-50%. החוק החדש יאפשר גם את ביטול המגבלה על עיצום כלכלי מרבי שיוטל על חברה שמפרה אותו, והוא יגדל עד 8% ממחזור המכירות שלהן. החוק גם מצמצם רגולציה ובירוקרטיה לקבלת אישורי מיזוגים והסדרים כובלים ומקל על עסקים קטנים בתחום ההגבלים.

להלפרין תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית. היא שימשה בעבר כיועצת משפטית וכסגנית ראש הרשות, לפני שעברה למשרד עורכי דין, שבו שימשה כראש מחלקת הגבלים עסקיים.

להכחיד את ה-"פראייר"

חוויה שעיצבה אותי: "כשהייתי מתמחה אצל השופט גבריאל בך בבית המשפט העליון, ליוויתי הרכב של שופטים שדן בחוקיותם של צעדים ביטחוניים שננקטו כנגד פלסטינאי. אנשי ביטחון רבים התייצבו ושכנעו את הרכב השופטים בהצדקה הביטחונית לצעדים שהתבקשו, אך השופט בך סבר אחרת. השופטים התכנסו לדיון, שבו דעת הרוב היתה ברורה ותקיפה. השופט בך הצליח מתוך שכנוע פנימי בצדקת הדרך לשכנע את השופטים להפוך את דעתם. כמתמחה צעירה, התבוננתי על התהליך מן הצד בהתפעלות. באותו יום למדתי, שניתן באמצעות הסבר מבוסס לשכנע אנשים לשנות את דעתם. למדתי גם שכדי לשכנע אנשים לשנות דעתם, צריך לגייס את השכנוע הפנימי העמוק בצדקת הדרך".

מה הייתי רוצה לשנות בארץ: "הייתי רוצה להכחיד את המונח 'פראייר', שהוטבע כל כך עמוק בתרבות הישראלית. יותר מדי פעמים אנשים עסוקים במחשבה איך הם יכולים לכופף את מי שעומד מולם עד לקצה ולסחוט את המרב עבור עצמם. זאת צורת מחשבה מסרסת.

"כשהחלטתי לעבור מהסקטור הפרטי לרשות הגבלים עסקיים, רבים ממכריי בשוק העסקי חשבו שאני 'פראיירית'. היה להם קשה להבין למה אני מוותרת על יכולת השתכרות גבוהה ועוברת למקום, שבו הכרת התודה הציבורית היא מועטה והשכר נמוך באופן משמעותי. אף פעם לא בחנתי את המעבר לתפקיד ציבורי במשקפיים האלה. אני רואה בתפקיד ציבורי שליחות".

דמות מעוררת השראה: "שריל סנדברג, שכתבה את הספר 'לפרוץ קדימה'. הספר עוסק בשאלה מדוע נשים לא מגיעות לעמדות בכירות. היא קראה לנשים להשתתף באופן יזום ואקטיבי, לעמוד בתקיפות על זכויותיהן ומקומן, לא להתנצל, לא להתנהל מתוך תחושת מגננה ולא לוותר מראש על קידום והתקדמות".