שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

34# אוה מדז'יבוז'

מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה

אוה מדז'יבוז' (47) מונתה לפני פחות משנה למנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה על ידי השרה גילה גמליאל. "כמו בכל כניסה לתפקיד חדש, הגעתי עם המון רעיונות ותוכניות", היא מספרת, ואכן, בתקופה הזו כבר הספיקה לא מעט – בין היתר, הקימה את הוועדה הבין-משרדית למאבק בהטרדות המיניות והובילה את המשלחת הישראלית בדיון על שוויון אזרחי באו"ם.

מדז'יבוז', אם חד הורית לאריאל, שאותה אימצה לפני שלוש שנים, כיהנה בין 2014 ל-2017 כיו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. היא מכהנת היום גם כחברת דירקטוריון מטעם המדינה בחברת נמלי ישראל ויו"ר ועדת הביקורת שלה. "אנחנו דירקטוריון עם רוב נשי, וגם זה מקור לגאווה".

התוכנית המרכזית שלה לתפקיד ברשות לקידום מעמד האישה היא מעבר מקידום מעמד האישה לקידום שוויון מגדרי, כקונספט.

במסגרת תפקידה, מדז'יבוז' אחראית על טיפול במנעד רחב של תחומים, אשר ישפיעו על מעמד הנשים והשוויון המגדרי בישראל – החל במניעת הטרדות מיניות ומאבק באלימות כלפי נשים, דרך חינוך לשוויון מגדרי ("את בני ה-60 כבר לא נצליח לשנות. את בני השש כן", היא מסבירה) ועד עידוד נשים להתמודד על תפקידים בשלטון המקומי.

אסרטיבית, לא "מלאה בעצמי"

דמות מעוררת השראה: "אופרה ווינפרי. היא התחילה בתנאים בלתי אפשריים, אישה אפרו-אמריקאית בתחום הטלוויזיה, שנשלט באותה תקופה על ידי גברים לבנים, והיא בנתה את עצמה עד שהפכה לאחת הנשים המשפיעות בארה"ב".

חוויה שעיצבה אותי: "לפני כמה שנים הייתי בראיון עבודה לתפקיד בכיר. כמקובל במפגשים מהסוג הזה ,התבקשתי להציג את עצמי, את הרזומה המקצועי שלי וגם את היכולות שלי. בסוף דבריי אמר לי אחד מחברי הפאנל: 'את יודעת, את מאוד מלאה בעצמך'. לקח לי רגע לעכל את ה'ביקורת' שלו והשבתי לו: אתה יודע, אם הייתי גבר, היית אומר שאני אסרטיבית, אבל כשאישה מציגה את עצמה בביטחון ובלי להצטנע, היא נתפסת כשחצנית. בסופו של דבר התקבלתי לתפקיד, והוא עצמו תמך בכך בצורה נלהבת".

מה הייתי רוצה לשנות בעולם: "הייתי רוצה לשנות את הנטייה שלנו לקטלג. אנשים, סיטואציות, מגדרים. יותר מדי פעמים אנחנו בורחים לאותן תפיסות עולם מוכרות וישנות בלי לאתגר את עצמנו. זה הבסיס לכל אפליה וגזענות. סובלים ממנה כל מי שהם מיעוט וגם הנשים, שהן למעשה רוב באוכלוסייה".

מה מחזק אותי: "אריאל, כמובן. אני מקפידה מאוד להיות נוכחת בדרך לגן ובסוף היום. נוכחת – כלומר לא רק להסיע אותו, אלא להקדיש לו את הזמן הזה".