בסוף חודש מאי האחרון שם בית המשפט העליון סוף להתחמקותה המתמשכת של פייסבוק מאחריות משפטית בישראל. במשך שנים הדפה פייסבוק ישראל כל ביקורת או טענה, כשאנשיה מסתתרים מאחורי היותה סוג של חומר ערטילאי, יישות לא ברורה, שלא ניתן להפריד בינה ובין המטה שלה מעבר לים – ולכן גם בלתי ניתנת לתביעה בישראל. בית המשפט העליון קבע כי תביעות שיגישו ישראלים כנגד החברה יתנהלו בארץ. הפסיקה הזאת, שדומות לה כבר התקבלו במקומות שונים בעולם, קובעת בפשטות כי פייסבוק כפופה למערכת המשפט המקומית, ועליה לתת דין וחשבון לחוק – ולציבור – גם בישראל.
הפסיקה מגיעה לאחר מאבק ארוך ונחוש של משתמשים, אנשי תקשורת ונבחרי ציבור נגד הכוח משוחרר הרסן שצברה לעצמה פייסבוק. המאבק הזה כמובן אינו ייחודי לישראל, אלא הוא חלק מהתעוררות – ואפשר כמעט לדבר במונחים של התקוממות – עולמית של משתמשי הרשת החברתית, שמבינים בשנים האחרונות איזה כוח הפקידו בידיה. רשת, שמצד אחד מחזיקה עלינו אינסוף מידע וידע, מצד שני היא למעשה גוף התקשורת המשמעותי והחזק בעולם, ומצד שלישי עושה מה שהיא רוצה: מעלימה או מרוממת גופים ואנשים, שולטת במידע שאנו מקבלים, מוחקת פוסטים ופרופילים לפי ראות עיניה – בלי לתת דין וחשבון כלשהו לאיש.
עד היום, אם הייתם אחד מקורבנותיה של השרירותיות הזו, הייתם יכולים להתעצבן, להתלונן, לספר לכל העולם (בהנחה שפייסבוק לא מחקה אתכם מהרשת). מה שלא יכולתם לעשות זה לתבוע הסברים בבית המשפט מפייסבוק ישראל ומהעומדת בראשה, עדי סופר תאני (47).
תאני היתה עד כה מנכ"לית שכל השיקולים הפוליטיים המקומיים אינם יכולים לגעת בה. היא היתה משוחררת כמעט מכל רגולציה חיצונית, והחזיקה בכוח שקשה לדמיין. כעת, כאמור, העניינים השתנו בעקבות פסיקת העליון. זה לא מנטרל את כוחה של תאני, אבל זה הופך אותה לראשונה לדמות בשר ודם – ולכן גם פגיעה ונושאת באחריות.
הפסיקה בביצה המקומית מגיעה בתקופה קשה עבור פייסבוק, שמתחילה לחוש על בשרה את הזעם הציבורי והממשלתי שהצטבר כלפיה בכל העולם. פרשת קיימבריג' אנליטיקה, שבמסגרתה הודתה פייסבוק כי העבירה מידע אישי של עשרות מיליוני משתמשים (ביניהם כ-47 אלף ישראלים) לחברת הייעוץ הפוליטי, הובילה לאחת התמונות הזכורות של השנה, תמונה שמסמלת הרבה מהמתח שהצטבר בשנים האחרונות בין מוקדי הכוח בעולם – תמונתו של מארק צוקרברג מתושאל על ידי חברי הקונגרס האמריקאי.
מאז נראה שהסכר נפרץ. עוד ועוד ידיעות על "משחקים מלוכלכים" של פייסבוק בנוגע לפרטיות משתמשיה ממשיכות לצוץ כל העת. פייסבוק צברה כוח רב מדי והשפעה רבה מדי על השיח הציבורי, על החיים הציבוריים ועל המידע שברשות הציבור. ההיסטוריה מלמדת אותנו שגופים פרטיים שצוברים כוח רב מדי עד לכדי איום על כוחו של מוסד המדינה, נראים בלתי מנוצחים ונצחיים, עד שהמדינה מתעוררת ומחליטה לפרק אותם. רבים רואים בדרישות למתן דין וחשבון לציבור, למחוקקים ולבית המשפט ניצנים של פעולות מדינתיות לריסון הרשת.