שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

48# קרין גורן

שפית קונדיטורית

קרין גורן היא ככל הנראה מלכת הקונדיטוריה הביתית של ישראל. לתחום הקונדיטוריה היא נכנסה בגיל 26, אחרי שעבדה כמתכנתת בסטארט-אפ, שם לא באמת מצאה את מקומה. את אהבתה לאפייה גילתה בזכות קורס מזדמן אצל הקונדיטור הנס ברטלה. השאר היסטוריה: גורן (44) הספיקה להוציא חמישה ספרי מתכונים, הנחתה תוכניות בישול, שימשה כשופטת במהלך שתי העונות של תוכנית הריאליטי "בייק אוף ישראל" ולאחרונה חברה למותג גלידות מבית שטראוס ליצירת ליין של טעמים חדשים.

איפה הוא מתחיל ואני נגמרת

חוויה שעיצבה אותי: "לפעמים הדברים הרעים שקורים לך הופכים להיות הדבר הכי טוב שקרה לך. אצלי זה היה בוס מרושע, ששיחה גורלית אחת אצלו, משפילה, שממנה יצאתי בדמעות, דחפה אותי לקבל החלטה לצאת לדרך עצמאית. הייתי מלאת חששות, ואני מניחה שזו היתה הבעיטה שנתנה לי את האומץ ועזרה לי להחליט שלעולם לא אהיה יותר שכירה. אמנם אני פרפקציוניסטית כשזה מגיע לעבודה, אבל תמיד תובעת מצוינות קודם כל מעצמי ורק אז מהסובבים אותי, ואם למדתי מהחוויה הזו משהו – זה תמיד תמיד לעשות את הדברים בנועם. הכי חשוב לי שיהיה כיף לעבוד איתי ברמה האישית".

דמות מעוררת השראה: "יש מישהו שלא עונה לשאלה הזו – אמא? האישה עם הלב הכי גדול שאני מכירה – וזה עוד לפני שדיברנו על השכל. היא השראה בשבילי גם בדרך החיים האמיצה שלה, גם בעצות החכמות שלה וגם בנשמה הענקית שלה. אנחנו לא דומות באופי, וגם לא פיזית, היא קוקטית קטנה ורזה, אבל אם יום אחד אזכה להגיע לרבע ממה שאני חושבת עליה, אהיה המאושרת באדם". 

מה מחזק אותי: "כנראה שאחטא מעט לפמיניזם, ועוד בגיליון שמוקדש כולו לנשים חזקות – אבל התשובה היא – בעלי, רונן. אנחנו ביחד מהתיכון, ואני כבר לא בטוחה איפה הוא מתחיל ואני נגמרת".

מה הייתי משנה בעצמי, בארץ ובעולם: "אם השאלה הזו היתה נשאלת על במת טקס מלכות היופי, בטח הייתי מבקשת שלום עולמי, אבל במעמד המכובד הזה, ואחרי כברת דרך בחיים שהפכה אותי לקצת פחות נאיבית, אסתפק במשאלה שכל אחד מאיתנו יחדד את הרגישות לאנשים שסביבו. הקשר הבינאישי הולך ונהיה יותר דיגיטילי, ואני מחבקת את כל השינויים (אחרת איך הייתי יכולה ביום אחד ללמוד אפייה גם בקייב, גם בצרפת וגם במנהטן?) ורק פוחדת שהם יותירו אותנו קהים מול סבלם של אחרים. אם נעבוד על עצמנו ונתחיל לראות את האחר, ואפילו לשים את עצמנו לרגע בנעליים שלו, נצליח לשמור על אמפתיה – ועליה אני בונה שתהפוך את העולם למקום טוב יותר".