צילום: שלומי יוסף

אמיר גולדנטל, 22

פיזיקאי, אוניברסיטת בר-אילן

"פיזיקאים יודעים לכתוב מודלים לתופעות, אבל הם גם יכולים לכתוב משוואות מתמטיות שמתארות פעילות מוחית. אני כותב משוואות מתמטיות", מסביר אמיר גולדנטל, שבגיל 21 סיים את עבודת המחקר לדוקטורט שלו בתחום הפיזיקה ומדעי המוח באוניברסיטת בר-אילן.

כבר בילדותו התעניין גולדנטל במדע. את התיכון התחיל כתלמיד מן השורה, אך כבר בכיתה י' סיים את רוב הבגרויות בציונים גבוהים במיוחד. בבר-אילן הסכימו לקבל אותו ללימודי תואר ראשון בפיזיקה בהיותו תלמיד כיתה י"א. "המודל לחיקוי היא אחותי הגדולה, שהלכה במסלול דומה והשלימה שלושה תארים בכלכלה בגיל צעיר מאוד", אומר גולדנטל.

את השנה הראשונה סיים עם ממוצע ציונים של 99. ההצטיינות הובילה אותו למסלול המחקרי של האוניברסיטה. הוא הצטרף למחקר של פרופ' עידו קנטר, שעוסק בשאלה כיצד תכונות של תאי עצב משקפות את הקורה במוח? אחרי שהמחקר הפך למאמר, הציע פרופ' קנטר לגולדנטל להמשיך לתואר שני, כך שבשלוש שנים הוא השלים את הבגרויות, סיים תואר ראשון ושני בפיזיקה וסיים את עבודת המחקר לדוקטורט, שאותו יקבל בקרוב.

העיסוקים הרבים של גולדנטל לא מפריעים לו לנהל חיי חברה פעילים. "אני תמיד בעמדה שחיי חברה הם חלק חשוב בתהליך ההתבגרות ובעדיפות גבוהה", הוא אומר. "הם חשובים להצלחה בהמשך ואני לא זונח אותם".

כיום הוא ממשיך במחקר ומתרחב לתחומים נוספים. הוא מרצה בקורסים לתארים מתקדמים, מקיים הרצאות ברחבי העולם, בזמן האחרון הרצה באוניברסיטת טוקיו במסגרת כנס פרס נובל, והוא אף נמצא במגעים עם בית חולים בגרמניה לשיתוף פעולה מחקרי. "המטרה שלי בהמשך היא להגיע למצב, שמה שאני עושה יתרום לרפואה ולאנשים בחיי היומיום", הוא מסכם. "להשפיע על העולם".